בלוטות הרוק פרוטיד היא בלוטת רוק היושבת בקדמת האוזן ומסביב לזווית הלסת התחתונה.

הבלוטה מפרישה רוק לאחר גירוי של מזון (בתגובה להרחה או חשיפה למזון). 

הבלוטה מפרישה רוק צלול לחלל הפה דרך צנור בשם ״סטנסון״ העובר בלחי ונפתח ליד השן הטוחנת השניה העליונה. 

עצב הפנים, עצב קרניאלי (יוצא מגזע המח) ואחראי על הנעת כל שרירי ההבעה בפנים (מצמוץ, חיוך, הרמת מצח) עובר דרך בלוטת הרוק ומתפצל ל 5 ענפיו עליונים (לאזור המצח והעפעפיים) ותחתונים (לאזור האף והשפה). 

הבלוטה מתחלקת באופן שרירותי ולא אמיתי, לשתי אונות, שטחית לעצב הפנים (80%) מנפח הבלוטה, ו עמוקה לעצב הפנים (20% מנפח הבלוטה).

​

ניתוח פרוטידקטומיה (Parotidectomy) מוציא את הגידול בבלוטת הרוק ביחד עם רקמת רוק מסביב תוך כדי שימור עצב הפנים. 

הניתוח מתחלק ל ארבה סוגים:  

• כריתה פרוטיד חלקית: הניתוח המתאים לכריתת גידולים שפירים קטנים מאוד, שמאפשר לכרות את הגידול עם מעט רקמה של בלוטת רוק ללא כריתה של כל האונה השטחית.

• כריתת בלוטה שטחית: הניתוח המתאים לכריתת גידולים שפירים גדולים, או גידולים ממאירים קטנים באונה השטחית. 

• כריתת פרוטיד מלאה: הניתוח מתאים לכריתת גידולים שפירים שמערבים את האונה השטחית והעמוקה של הפרוטיד או גידולים ממאירים. 

• כריתת פרוטיד רדיקלית: הניתוח מתאים לכריתת גידולים ממאירים המערבים את עצב הפנים. במקרים שבהם עצב הפנים נמצא עם שיתוק חלקי או מלא כבר לפני הניתוח בעקבות מעורבות ישירה של הגידול.

 

האם יש צורך בכריתת בלוטות לימפה בצוואר (דיסקציה צווארית)? 

אין צורך לבצע דיסקציה צווארית במקרים ומדובר בגידול שפיר. ​

בגידולים ממאירים, התשובה משתנה בהתאם לתת-סוג של הגידול הממאיר. חלק מהתתי סוגים נוטים לשלוח גרורות למערכת הלימפה בצוואר וחלקן לא. ולכן יש צורך לדעת את סוג הגידול לפני הניתוח כדי להחליט על הצורך בביצוע דיסקציה צווארית. ​

​

האם יש צורך בטיפול משלים (קרינה או כימותרפיה) בגידולים ממאירים ?

גם כאן, התשובה משתנה בהתאם לממצא הניתוח, התת-סוג של הגידול הממאיר, נוכחות של בלוטות לימפה מעורבות או לא. 

כל מקרה מדויין בישיבת גידולים רב-תחומית בשיתוף אונקולוגים רפואיים, אונקולגיים קרינתיים, ומנתחים שבה מוצגים כל הנתונים ומתקבלת החלטה על הצורך בטיפול משלים.

​

מהן הסיבוכים השכיחים של ניתוח פרוטידקטומיה?

• פגיעה בעצב הפנים: מתבטאת בחולשה או שיתוק במחצית הפנים כולה או לפי הסעיפים של עצב הפנים שנפגעו (קושי בסגירת העין, צניחה של זוית הפה). בידיים מנוסות, פגיעה קבועה בעצב הפנים היא נדירה ולרוב מדובר בחולשה זמנית שמשתפרת כעבור מס׳ שבועות.

• חוסר תחושה בתנוך האוזן: ישנו עצב בשל ה Greater Auricular nerve שעובר על גבי הבלוטה בדרכו לתנוך האוזן, ובחלק מהמקרים, יש צורך להקריבו בעת כריתת הבלוטה. ד״ר ג׳ובראן מנסור מנסה לשמר את העצב במרבית המקרים כדי למנוע פגיעה בתחושה באוזן. 

• Frey’s syndrome: תחושת הזעה ואודם בפנים בזמן אכילה. נגרם בגלל חיבור בין קצוות עצב האחראים על הפרשת רוק לקצוות עצב שאחראים על ההזעה בפנים. ד״ר ג׳ובראן מנמור מבצע כריתת בלוטת פרוטיס בשיטה שמפחיתה משמעותית את התופעה הזאת. 

• פיסטולת רוק: מעין פתח שנמשך משארית בלוטת הפרוטיד אל העור וממשיך להפריש רוק. הוא נסגר מעצמו במרבית המקרים ולעיתים מצריך חבישת לחץ באזור ודיאטה מתאימה.

• סיבוכים ניתוחיים כלליים: כמו דימום, זיהום מקומי וכאב.

​

שחזור עצב הפנים : מה אפשר לעשות כאשר הגידול חודר ומערב את ענפי עצב הפנים? 

במקרים שבהם אחד הסעיפים של עצב נמצא מעורב בגידול ממאיר, יש צורך לכרות את הסעיף המעורב כדי להקטין סיכוי לחזרה של הממאירות. במקרים כאלה יש צורך בשחזור של הצעב המעורב (אלא אם מדובר בענף מאוד קטן וחסר משמעות). העצבים התורמים בדרך כלל נלקחו מהצוואר (העצב התחושתי של האוזן למשל) או מהרגל (Sural nerve) במקרים שצריך לעשות לשחזור העצב כולו. 

 

איך נראית הצלקת של ניתוח פרוטידקטומיה? 

החתך הטיפוסי של ניתוח פרוטידקטומיה נקרא Modified Blair. החתך מורכב משני חלקים, חלק עליון שעובר בקפל עור קדמית לאוזן, וחלק תחתון שמסתובב מאחורי הואזן ויורד לצוואר בקפל עור. 

 

ד״ר ג׳ובראן מנסור משתמש במודיפקציה של החתך במטופלים שונה לפי הצרכים של כל מטופל:

 

בנשים: ד״ר ג׳ובראן מנסור משתמש בחתך Facelift (הרמת פנים) שבו החלק התחתון של החתך ממשיך לתוך קוו השיער כדי שלא תהיה צלקת גלויה בצוואר. זוהי אותה גישה שמבצעים בניתוחי מתיחת פנים, ככה שאפשר לבצע הרמה מסויימת של הפנים בעזרת הגישה הזאת ומאפשרת הסתרה מצויינת של החתך.

 

בגברים ובנשים: ד״ר ג׳ובראן מנסור עושה מודיפקציה לחלק העליון של החתך במטופלים שאין להם קפל עורי ברור קדמת לאוזן כדי להסתיר את החתך העליון.

​